ליאור נולד ב- 25 לספטמבר 1969 י”ג תשרי תש”ל בקפלן. בן לגדליהו ותהילה אח לאילן, סיגל, אלמוג ומיכל ליאור גדל והתחנך בכפר ורבורג, בלונדיני מתוק , עם עיניים ירוקות , תינוק נח וחייכן , מה שהתהפך אחר כך לשובב גדול.
ילד בעל חוש הומור, שמחת חיים, היה לו סוג מיוחד של אופטימיות כמעט אף פעם לא ראו אותו כועס, תמיד מבסוט, עם חיוך מאוד אכפתי, אהוב על כולם, ילד טוב, עוזר לכולם, היו לו המון חברים, הוא תמיד עשה כל דבר עד הסוף באופן המושלם ביותר.
הוא למד בביה”ס היסודי מבואות, בתיכון באר טוביה ובהמשך עבר לביה”ס החקלאי ‘כנות’. תלמיד חכם אך לא ממש אהב ללמוד, היה בורח מהלימודים ועשה בעיקר את המינימום הנדרש, ולמרות זאת המורים אהבו אותו ופרגנו לו..
ליאור הוא הילד השלישי במשפחתו, אילן, אחיו הבכור של ליאור, נהרג בתאונת טרקטור כשליאור היה בן 10. עם השנים המשפחה גדלה ולליאור נולדו אח ואחות: אלמוג ומיכל.
למשפחת אדלשטיין היה משק גדול שליאור נטל באחזקתו חלק משמעותי מאוד. הוא עבד מגיל צעיר הן במשק של ההורים, שסמכו עליו שכל עבודה יעשה על הצד הטוב ביותר, והן עבודות במושב – תפיסת הודים, כיסוח דשא וכו’. שום דבר לא היה יותר מידי בשבילו. ליאור היה הטיפוס “המושבניק” , הוא נתן הרגשת ביטחון, אחראי ותמיד הצליח לפתור בעיות שאף אחד לא הצליח. בחור עם ידיים טובות. כל חייו התעסק ליאור עם כלי רכב, אהב להרכיב ולנהוג על כל דבר עם גלגלים, מאופנועים עד לטרקטורים למיניהם. הוא היה נוסע עם הטרקטורון לחוף הים לדיונות החול ואף יום אחד נסע עד לאילת.
הוא היה בעל כוח שאין לו גבול ודיוק ועדינות. עיניים אדומות מעייפות וחתך דיבור מהיר שקשה להבין, ומחשבה שרודפת את המילים, חרמונית מאובקת ולילות בלי שינה ובלי חשבון, והכול בגדול. ידו תמיד הושטה לעזרה, בכל שעה . במרץ 1988 התגייס ליאור ליחידת ‘מגלן’ ושירת בה כלוחם, הוא נפצע ועבר למחלקת הניוד, שם השקיע ליאור את מאמציו בטיפול ברכבי היחידה. גם בתקופת הצבא לא חדל ליאור מפעלתנותו, הוא היה מגיע בחופשות ועוזר במשק, ובין לבין בנה לו וליפית, חברתו, חדר במו ידיו. ליאור היה אהוב בכל מקום בו עבר, תמיד מוקף באנשים ובאור.
ב-12 ליולי 1991 י”א בתמוז תשנ”א, כחמישה חודשים לאחר שחרורו, חזר ליאור מביקור ביחידה על אופנוע בשעות אחר הצהריים, ונהרג בכפר מפגיעת טרקטור בידי שכנו שלא הבחין בו כ- 50 מטר מביתו. הייתה זו הפעם השנייה שבן למשפחת אדלשטיין נהרג בתאונת דרכים, אחיו הצעיר נהרג 12 שנים לפני כן. בחייו נחשב לטיפוס – תופעה , ובמותו הפך לסיפור – מיתוס.
ליאור נולד ב- 25 לספטמבר 1969 י”ג תשרי תש”ל בקפלן. בן לגדליהו ותהילה אח לאילן, סיגל, אלמוג ומיכל ליאור גדל והתחנך בכפר ורבורג, בלונדיני מתוק , עם עיניים ירוקות , תינוק נח וחייכן , מה שהתהפך אחר כך לשובב גדול.
ילד בעל חוש הומור, שמחת חיים, היה לו סוג מיוחד של אופטימיות כמעט אף פעם לא ראו אותו כועס, תמיד מבסוט, עם חיוך מאוד אכפתי, אהוב על כולם, ילד טוב, עוזר לכולם, היו לו המון חברים, הוא תמיד עשה כל דבר עד הסוף באופן המושלם ביותר.
הוא למד בביה”ס היסודי מבואות, בתיכון באר טוביה ובהמשך עבר לביה”ס החקלאי ‘כנות’.
תלמיד חכם אך לא ממש אהב ללמוד, היה בורח מהלימודים ועשה בעיקר את המינימום הנדרש,
ולמרות זאת המורים אהבו אותו ופרגנו לו..
ליאור הוא הילד השלישי במשפחתו, אילן, אחיו הבכור של ליאור, נהרג בתאונת טרקטור כשליאור היה בן 10.
עם השנים המשפחה גדלה ולליאור נולדו אח ואחות: אלמוג ומיכל.
למשפחת אדלשטיין היה משק גדול שליאור נטל באחזקתו חלק משמעותי מאוד. הוא עבד מגיל צעיר הן במשק של ההורים, שסמכו עליו שכל עבודה יעשה על הצד הטוב ביותר, והן עבודות במושב – תפיסת הודים, כיסוח דשא וכו’. שום דבר לא היה יותר מידי בשבילו.
ליאור היה הטיפוס “המושבניק” , הוא נתן הרגשת ביטחון, אחראי ותמיד הצליח לפתור בעיות שאף אחד לא הצליח. בחור עם ידיים טובות.
כל חייו התעסק ליאור עם כלי רכב, אהב להרכיב ולנהוג על כל דבר עם גלגלים, מאופנועים עד לטרקטורים למיניהם. הוא היה נוסע עם הטרקטורון לחוף הים לדיונות החול ואף יום אחד נסע עד לאילת.
הוא היה בעל כוח שאין לו גבול ודיוק ועדינות. עיניים אדומות מעייפות וחתך דיבור מהיר שקשה להבין, ומחשבה שרודפת את המילים, חרמונית מאובקת ולילות בלי שינה ובלי חשבון, והכול בגדול. ידו תמיד הושטה לעזרה, בכל שעה .
במרץ 1988 התגייס ליאור ליחידת ‘מגלן’ ושירת בה כלוחם, הוא נפצע ועבר למחלקת הניוד, שם השקיע ליאור את מאמציו בטיפול ברכבי היחידה.
גם בתקופת הצבא לא חדל ליאור מפעלתנותו, הוא היה מגיע בחופשות ועוזר במשק, ובין לבין בנה לו וליפית, חברתו, חדר במו ידיו.
ליאור היה אהוב בכל מקום בו עבר, תמיד מוקף באנשים ובאור.
ב-12 ליולי 1991 י”א בתמוז תשנ”א, כחמישה חודשים לאחר שחרורו, חזר ליאור מביקור ביחידה על אופנוע בשעות אחר הצהריים, ונהרג בכפר מפגיעת טרקטור בידי שכנו שלא הבחין בו כ- 50 מטר מביתו. הייתה זו הפעם השנייה שבן למשפחת אדלשטיין נהרג בתאונת דרכים, אחיו הצעיר נהרג 12 שנים לפני כן.
בחייו נחשב לטיפוס – תופעה , ובמותו הפך לסיפור – מיתוס.
בן 22 במותו, ליאור הותיר אחריו הורים ושלושה אחים.